היי טק באיטלקית - עסקית בג'ויה

לוקיישן & עיצוב

צהריים בג'ויה רמת החייל עמוסה בעובדי המתחם, שילוב של הייטקיסטים ואנשי מדיה, יש אווירה של עיסקית צהריים מתוחכמת בפשטות. קישוטים איטלקיים מפוזרים ברחבי המסעדה כדי להזכיר לכם שאתם כאן כדי לאכול איטלקי - קופסאות שימורים של עגבניות, פחים של שמן זית, כל אלו לא משתלבים כל כך בטבעיות בחלל כה גדול.

אוכל

העסקית בג'ויה עולה כמחיר המנה ומגיעה עם שתיה קלה. הזמנתי לינגוויני קרבונרה (56 ש"ח), והמתכנת ההיי-טסקיסט לקח את הלזנייה תרד וריקוטה (64 ש"ח). הארוחה נפתחת עם פוקצ'ה שמגיעה לשולחן עם רסק עגבניות ושמן זית - יבש, לא מיוחד, יותר הזכיר לנו שחסר כאן אולי איזה ג'חנון מאשר פתיח איטלקי.

לפתיחה יש בחירה בין אנטיפסטי (לא מיצינו לפני עשור בערך?), מרק היום (עדשים, ארחיב מיד), או "אינסלטה מיסטה" (תכלס, סלט). בחרתי במרק העדשים, האופציה שנשמעה הכי מעניינת. המרק היה צלול, והעדשים לא נטחנו לטובת מרקם יותר קרמי ועשיר. הטעמים היו חלשים מאוד והיה חסר הטעם העשיר שהעדשים בצורתם המרוסקת נותנים למרק החורפי העשיר הזה בדרך כלל.

מרק העדשים - אפשר לדלג

העקריות הגיעו, יאללה! הקרבונרה הייתה קרמית, והבייקון טוגן בצורה נפלאה - הרוטב היה טעים, ועשוי כהלכה בניגוד לפרשנויות אחרות שהמנה הזאת מקבלת ברחבי העיר (לחיוב או לשלילה, בדה פפה או אלורה). רק חבל מאוד שהיה ממש מעט מדי ממנו, הפסטה ספגה אותו מהר כהרגלה של פסטה, ונשארתי עם גוש פסטה מתייבש. פרט קלאסי שנשכח מהקברונרה היה חלמון הביצה. סה"כ טעים, ועם מעט יותר תשומת לב המנה הייתה יכולה להיות הרבה יותר טובה.

לינגוויני קרבונרה - עוד קצת רוטב והיינו שמחים

הלזניה הוגשה בתוך רוטב עגבניות והייתה די תפלה. הריקוטה לא בלטה כאן ופשוט לא מרגישים את הקרמיות והאווריריות שלה. המנה טעמה כמו לזניה במסעדת פועלים בבורסה ברמת-גן יותר מאשר במסעדה איטלקית שמחשיבה עצמה כאיכותית. 

לזניה תרד וריקוטה - בילתה קצת יותר מדי זמן בתנור

מילה אחת על השירות - צוות המלצרים בג'ויה היה קליל, נחמד וחייכני. שינוי מרענן שהתאים לקצב של הארוחה. נהננו מהשירות! (טוב זה היה קצת יותר ממילה אחת)

רגע לפני היציאה העפתי מבט חטוף לטאבון שנמצא במסעדה. מסתבר שזהו כנראה הטאבון היחידי בת"א שמובער באמצעות עצים ולא גז - תגלית השנה! לפחות לאוהבי הפיצות. אולי הייתי צריך להזמין את אחת הפיצות במקום הקרבונרה...

הטאבון והעצים - נהדר!

ציון (1-5): 3.

• אוכל: 3
• שירות: 4
• אווירה: 3
• Value for money: 4

המלצה לחבר'ה: כשבא לכם לגוון את הפסקות הצהריים אם אתם עובדים ברמת-החייל, לא יותר מזה.

ארוחת בוקר בביסטרו נועה

אזהרה: אל תגיעו רעבים, כי לאוכל כאן לוקח המון, המון זמן להגיע.

החלל בביסטרו נועה

לוקיישן & עיצוב

ביסטרו נועה, היא גרסת הביסטרו למסעדה היותר fancy של ניר צוק, קורדליה, שנמצאת ממש ליד במתחם המסעדות של השף. ברוח שוק הפשפשים בשכונה, המסעדה מעוצבת (או אפשר להגיד לא מעוצבת) בסגנון המיש-מש, הכל מהכל, כשמה שאחיד בעיצוב הוא חוסר האחידות: כיסאות שונים, שולחנות משונים, גופי תאורה מצינורות ניקוז וכו'. המסעדה ממוקמת בסמטה יפואית חמודה מאוד, והלוקיישן דווקא מגניב. למסעדה יש חלק חיצוני מקורה, סוג של חצי פאטיו כזה ששופע באור טבעי - הסביבה האידאלית לארוחת בוקר, לטעמי, דומה לפאטיו בדלאל אבל לא עם אותו צ'ארם.

שירות, שירות, שירות

תפריט בוקר

לא משנה כמה טוב האוכל שלך, אם השירות שלך לא ברמה סבירה (לפחות), החוויה כולה תשאיר טעם מר בפה. איפה נתחיל... השירות בנועה היה אחד המכפירים שיצא לי לחוות במדינה שהשירות הוא לא הצד החזק שלה. נתחיל עם העובדה הברורה שהצוות היה חסר ניסיון באופן מדאיג, כנראה לא עבר הכשרה במקום, ומתנהל כאילו הוא חלק מצוות קייטרינג בחתונה מאשר כצוות במסעדת שף. הגענו למסעדה בשישי בבוקר. כשהגענו, חיכינו מה שהרגיש כמו רגעים ארוכים למארחת בכניסה למסעדה, והפלא ופלא אף אחד לא הגיע לקבל אותנו למרות שהמלצרים במקום שמו לב לנוכחותנו, אך התעלמנו ממנה בנונשלאנטיות סטייל - "זאת לא האחראיות שלי להושיב אתכם". אל דאגה, מצאנו מקום בסוף. אישכהו. דקות ארוכות הוסיפו לחלוף, מזל שיש אייפונים לכולם, עד שהייתי צריך לעצור את אחת המלצריות כדי להזכיר לה שאנחנו כאן כדי לאכול - ביקשתי תפריטים. אולי אנחנו בלתי נראים?

קו חוסר השירות המשיך, כמו שאפשר היה לנחש, כאשר אף אחד לא הגיע לקחת הזמנה מאיתנו. אבל זה היה רק ה-preview להמשך. שימו לב לזמנים: לאוכל המתנו קרוב ל-30 דקות (!), לאחת מהזמנות הקפה המתנו לא פחות מ-50 דקות!!! טוב שאחד המלצרים הצליח "להקדים לנו את המנות במטבח" אחרי שהוא "צעק" עליהם, אחרת מי יודע כמה עוד היינו מחכים. מסביבנו שולחנות אחרים התיישבו ואחרי המתנה זהה לנו פשוט קמו והלכו.

בוקר קומפלט  בביסטרו נועה

אוכל

טוב, לחלק שלשמו התכנסנו כאן היום: האוכל. תפריט הבוקר של ביסטרו נועה נופל איפשהו באמצע. מושקע מעט, לא מצומצם מדי, אבל לא יוצר התלהבות על האוכל. הבייסקיס נמצאים גם כאן: ארוחת בוקר ישראלית, שקשוקה ויש אפילו מנת חומוס (של "השכן חסן"). הלכתי על הבוקר קומפלט (52 ש"ח): ביצים לבחירה, סלמון, בייקון, לבנה, סלט, לחם הבית, קפה ומיץ. 2 סאני סייד אפ בשבילי, בבקשה. Fast forward חצי שעה, האוכל הגיע. הביצים היו עשויות כהלכה, חלמון עסיסי ונוזלי, הבייקון, שראוי לשבח את הכנתו, היה עשוי כמעט כמו שעושים אותו בארה"ב - אבל בינתיים זה היה הכי קרוב למקור שטעמתי בת"א (משום מה, כל המסעדות בת"א חושבות שאת הבייקון מכינים כמו סטייק, מדיום, ולא מבושל טוב על סף הקריספי כמו שבייקון צריך להיות מוגש). הסלמון הכבוש היה שמן, ורך - בניגוד לאופציה המוכרת של הפריסה הדקה, דווקא העדפתי אותו בצורה הגסה כמו שהוגש כאן, הוא השתלב נהדר עם הלבנה.

לחם homemade עם ריבת עגבניות שרי וחמאה

הלחם שהוגש ביחד עם הארוחה נראה שנאפה במקום, מזכיר סוג של ניסיון של מישהו שראה מאסטר שף וחדרה בו רוח הבישול להכין לחם בבית - לא מרשים בכלל. הלחם היה רך, תפל ולא השתלב טוב עם ריבת עגבניות השרי שהוגשה. נקודות נוספות ירדו כשמנו לב שלמסעדה יש 3 סוגי לחם ואנחנו קיבלנו רק אחד - למה שאלתם? אולי בגלל חוסר הניסיו של הצוות. חדי העין הלא חדים במיוחד יכלו לראות את המלצרים, כל אחד בתורם, חותכים את הלחם ומשתמשים בידיים החשופות שלהם כדי לפרוס אותו, בלי כל מפית או משהו בסגנון; קלאסה כבר אמרנו? :)

הסלט שהוגש נראה יפה. ערימה מכובדת של חסה, מקלות סלק, צנון וגזר משולבים עם עגבניות (על הצד הקמחי), ותובל עם מעט סומק - טוויס ערבי. מה שלא היה ברור הוא השילוב של הסלמון עם הבייקון באותה מנה, הטעמים סותרים ולא משתלבים. לא נראה כאילו מישהו נתן את על השילוב.

מה שהיה חסר בארוחת הבוקר קומפלט היו מאפים מתוקים. חבל שלא הוסיפו כמה נגיעות מתוקות קטנות שכל כך עושות טוב לארוחת בוקר (כמו שעושים נהדר בהוטל מונטיפיורי, למשל). יצאנו שבעים, אבל לא מאושרים במיוחד.

ציון (1-5): 2.

• אוכל - 2
• שירות - 1
• אווירה - 2
• Value for Money - 3

המלצה לחבר'ה: מומלץ להתרחק.