יום שבת, 23 במרץ 2013

ישירה לוייטנאם, עם עצירות ביניים - ארוחת ערב בהאנוי

ספייסי סולט קלמארי - חריף עם אומץ!






לוקיישן & עיצוב

באנגלית היו אומרים על המיקום שהוא spot on. המסעדה נמצאת על רחוב לילנבלום באיזור שקט וישן שמעניק למסעדה שיק נסתר שמאוד מזכיר מקומות דומים בניו-יורק. יש משהו לא רישמי, קז'ואל ואפילו קצת אותנטי. קצת צפוף פה, עם כסאות שעשויים ארגזי פלסטיק אדומים (כמו אלו של החלב של תנובה), שולחנות עץ כהים ואיזורי ישיבה צרים מאוד המתפקדים כ-"בר". מסתבר שנדל"ן ברוחב 20 ס"מ שנשאר מהשטח שליד הבר נחשב ל-"בר" כאן, אפילו אם יש רק 3 מקומות ישיבה.

החלל בהאנוי - קז'ואל, עם סטייל היפ ניו-יורקי 

הזמנו מקום ל-20:30. מסתבר שיש הרבה באזז על המקום ולעשות הזמנה לשולחן בהתראה של כמה ימים התבררה כמשימה קשה (אלא אם כן אתם רוצים להתיישב לאכול ב-23:30). הגענו למסעדה והערב התחיל ברגל שמאל, מסתבר שעשו דאבל בוקינג על המקומות שלנו ב-"בר" ואנחנו נצטרך לחכות. חיכינו מעל ל-20 (!) דקות. די חצוף בהתחשב בעובדה שהזמנו מקום מראש. נקסט. במקום יש אווירה ממש מגניבה, והיא באמת נותנת הרגשה שלא מקבלים במסעדות בארץ וזה כיף - זורק אותך לחו"ל לכמה רגעים.

אוכל

התפריט של האנוי נותן המון אופציות, החל מראשונות מגוונות, מרק פו הוייטנאמי, סנדוויץ הבאן מי, דים סאם, קארי ושאר ירקות. התחלנו עם ספייסי סולט קלמארי - קלמארי מטוגן במלח, פלפלוני צ'ילי וסלרי, ורוטי מטאמבה - לחם הרחוב המלזי, במילוי תרד, כוסברה ועוד. מנת הקלמארי התבררה כמנצחת של הארוחה, עם טעמים שזורקים אותך לאסיה, המון צ'ילי חריף בדיוק כמו שצריך ובלי לפחד, קלמארי שטוגן כהלכה ולא יותר מדי.

הרוטי מטאמבה הגיע עם רוטב יוגורט נלווה, והאמת שפשוט לא היה מרגש בכלל. הוא היה ספוג שמן, רוטב היוגורט בדרך-כלל בא כדי לתת קונטרסט לטעמים אדמתיים חזקים או תבלינים עשירים רק שמבמנה הזאת לא היה למה לתת קונטרסט.

רוטי מטאמבה - לא המריא לשום מקום, בטח לא לוייטנאם


לעיקריות הזמנו את סלט ויטנאמי קלסי - אטריות צלופן, ספרינג רול, נבטים ואשכוליות אדומות ברוטב קרמל, את הקארי הכתום (עם תוספת שרימפס) ואת הקארי מסאלה. העיקריות נשמעו מבטיחות ונפלאות, אבל באמת שרק איכזבו. הקארי הכתום היה תפל מאוד, ונאלץ להישאר בצד - לא נגענו בו כי הוא פשוט לא היה טעים. אני חייב להעיר על הקמצנות בשרימפס שהגיעו עם המנה; בייבי שרימפס שהיו על תקן קישוט יותר מאשר תוספת לקארי.

קארי כתום - הפרזנטציה יפה אבל זה נגמר שם

הקארי מסאלה היה המוביל שבחבורה, עם טעמים הודיים עזים ותבלינים שנתנו קיק לבשר שלווה באורז בסמטי (שהיה קצת יבש מדי).

קארי מסאלה - תבלינים עזים וטעמים נפלאים


הסלט הויטנאמי היה נחמד בפסגת הקערה, אבל באמצע הדרך גילינו שזה בעצם מרק ויאטנמי עם ירקות ולא סלט. הסלט שחה בנוזלים של הירקות, היה חסרה לו עוד נענע לפאנץ' המתבקש שלה אבל לפחות הרוטב היה טעים. איך אפשר להגיש סלט ככה? סה"כ טוב שלא טסנו לויאטנם בשביל העיקריות.

סלט וייאטנמי קלאסי - אולי כדאי לקרוא לו מרק וייטנאמי קר במקום?













לסיכום, עוד ניסיון כושל למסעדה אסייתית בישראל. המסעדה והאווירה היו נהדרים אבל האוכל פשוט לא הגיע למסעדה, הפוטנציאל שם, הביצוע טעון שיפור גדול.

ציון (1-5): 3

אוכל - 2.5
שירות - 2.5
אווירה - 4
Value for money - 3.5

המלצה לחבר'ה: כשבא לכם סאקה קר שמוגש חם.

חשבון:
ספייסי סולטי קלמארי - 36 ש"ח
רוטי מטאמבה - 28 ש"ח
קארי כתום - 56 ש"ח
קארי מסאלה - 56 ש"ח
סלט וייטנאמי קלאסי - 48 ש"ח
2 קנקני סאקה - 52 ש"ח


סה"כ: 276 ש"ח


האנוי, לילנבלום 18, 03-5337962.

יום שבת, 9 במרץ 2013

איטליה הקטנה - ארוחת צהריים, לה רפובליקה די רונימוטי

פפרדלה פאגטו - כבדי עוף, רוקולה וציר בקר

לוקיישן & עיצוב

לה רפובליקה די רונימוטי (באמת שם ארוך) ממוקמת למרגלות אחד ממגדלי היוקרה באיזור רוטשילד בפינת הרחובות מזא"ה-יבנה. האמת שהסביבה, בלי מגדל היוקרה, תואמת את פנים המסעדה: אווירה שכונתית קטנה ושקטה, אך העיצוב מחוץ למסעדה לא מראה לסובבים שיש כאן מסעדה בכלל. עיצוב הפנים מנסה לתת תחושה של ביסטרו קטן, עם מספר שולחנות עץ מצומצם, בר קטן, נקניקים ושוקי פרשוטו תלווים כאביזרי קישוט. חמוד.



חלל המסעדה - שולחנות עץ, שעוני קיר וגופי תאורה גדולים ממתכת

אוכל 

דווקא כאן יש שינוי מעניין - קו האוכל בלה רפובליקה שונה מאיטלקיות אחרות בארץ. האוכל נאמן יותר למקור, לא מנסה להעמיס, לא מטביע את המנות ברטבים ושומר על טעמים נקיים. עד כדי כך שלפעמים הטעמים לא מורגשים מספיק.

יאללה, ניגש לעבודה. לראשונה פתחנו עם מרק שעועית שחורה. המרק שהוגש היה מאוד טרי, עשיר בפטרוזיליה קצוצה, עגבניות שעדיין לא נתנו את כולן למרק, ושעועית שעוד נותנת לך עקיצה בכל ביס. מורגש שהמרק לא התבשל שעות רבות וטוב שכך, זהו לא נזיד אלא מרק שהוא איפשהו בין מינסטרונה לבין מרק חורפי סמיך. נפלא.

מרק שעועית שחורה - בין מינסטרונה למרק חורפי סמיך























לעיקרית בחרתי בפפרדלה פגאטו עם כבדי עוף, רוקולה וציר בקר ושותפי לארוחה בחר בפפרדלה פונגי עם פטריות יער, פורצ'יני, יין לבן ופנצ'טה. לא חלף רגע (רגע!) וצלחות המנה הראשונה שלנו הוחלפו בעיקרית. שתבינו, בעוד הצלחות הראשונות מורדות מהשולחן מיד מונחות המנות העיקריות. כל מלצר מתחיל, ובטח כל שף, צריך לדעת שיש לתת כמה דקות של רגיעה בין מנה למנה. לא נורא, היינו רעבים.


פפרדלה פונגי - פטריות יער, פורצ'יני, ברוטב יין וחמאה עם פנצ'טה



שתי המנות היו יפיפיות. הפפרדלה פגאטו התעטפה ברוטב ציר בקר עדין ועלי רוקולה נימוחים. הרוטב היה טעים אך חלש מדי בטעמים. הכבדים שהוגשו נצרבו כהלכה, אבל בושלו יתר על המידה ואיבדו את המרקם הרך והנפלא כמו שהיו אמורים להיות מוגשים. הפפרדלה פונגי באופן מפתיע דמתה מאוד בטעמיה לפגאטו, למרות שהבסיס לרוטב שונה בתכליתו (ציר בקר לעומת יין לבן וחמאה). כמו כן, שתי הפסטות הוגשו אל דנטה אך ממש לא הבריקו בטעמים - יצאנו בתחושה של פספוס על העיקריות.




לקינוח לקחנו את הפנה קוטה קרמל ופולי קפה וסורבה פירות יער. הקינוחים התעלו על המנות שהוגשו לפניהן, ללא ספק. Simplicity at its best. הפנה קוטה עם הקרמל הפתיעה עם טעמי הקפה והסורבה, הו הסורבה, הוא שקטף את כל הפרסים, פשוט כפית אחר כפית של פירות יער קרירים. באיזשהו מקום זה לא הרגיש כמו גלידה אלא כמו מחית פירות יער מעולה.




בצהריים העיסקית מציעה ראשונה, עיקרית, קינוח וקפה (כן, כל זה) במחיר המנה העיקרית. אחת העיסקיות היותר משתלמות בעיר.

ציון (1-5): 3.5

אוכל: 3.5
שירות: 2.5
אווירה: 3
Value for money: 4

המלצה לחבר'ה: כשרוצים עיסקית משתלמת עם טעמים נאמנים לאיטליה.

חשבון:
פפרדלה פגאטו - 62 ש"ח
פפרדלה פונגי - 62 ש"ח
סה"כ: 104 ש"ח לפני טיפ

קישור למסעדה: תפריט לה רפובליקה

יום שני, 4 במרץ 2013

הודו פינת שוק הפשפשים - ארוחת ערב בפועה

מנת הדגל שהתגלתה, הודו בשוק הפשפשים - כופתאות דלעת בקארי










לוקיישן & עיצוב

תחשבו שוק, תחשבו רהיטים שמישהו אסף מדירה של הסבתות שלו. עכשיו תחברו את זה בעיצוב ביתי אבל לא עמוס, ותקבלו את פועה בשוק הפשפשים. האוירה עושה עבודה טובה בלשקף את השוק עם כיסאות ושולחנות לא אחידים, תמונות ועוד אקססוריז שפזורים בתוך המסעדה. זה לא הברסארי, וגם לא מסה, אבל אהבתי את העיצוב המקורי שמשרה אווירה ייחודית למסעדה.

לארוחת הערב התלוו אליי המתרוניסט, שהוא גם במקרה טבעוני, והבת-ימי, שזה מכבר עבר ל-"עיר הגדולה".

חלל המסעדה והבר


אוכל

הכיוון בפועה נוטה לכיוון הצמחוני\טבעוני, לשמחת הטבעוני שבינינו. יש שפע אופציות טבעוניות לכל אורך הארוחה, מהראשונות ועד לעיקריות הדשנות אבל אל תתנו לקרניבורים שביניכם לדאוג, יש מספיק מנות לא צמחוניות. התפריט הוא סוג של מיש-מש של מנות בית קפה קלאסיות (סלטים עשירים), מנות אולד-סקול (איקרה), מנות טבעניות למהדרין ("מש בטחינה גולמית") ועוד. כמו הריהוט המעורבב, כך גם התפריט - ברוח שוק הפשפשים.

אני והבת-ימי החלטנו לפתוח עם מנה נון-ויגאן לחלוטין, כבד קצוץ עם חזרת וחלה. הכבד היה קצוץ במידה הנכונה, לא ממרחי אבל קל לתפעול עם החלה והחזרת. מה שלא היה בכבד זה תיבול וטעמים שידגישו את המרקם והטעם הטבעי. החזרת הרגישה קנויה ותפלה, בהחלט לא עם הקיק החריף של חזרת ביתית טרייה.

כבד הקצוץ, חבל שהחזרת לא הייתה חריפה יותר


משם ניווטנו לכיוון העיקריות: לשולחן הגיעו מג'דרה אורז מלא עם אגוזי מלך, צימוקים ושאר הפתעות, כופתאות דלעת בקארי ונתחי עוף מוקפצים על מש, פטריות ועוד לצד אורז. המנות היו גדולות מאוד(!). בקלות אפשר להזמין רק עיקרית אחת והיא תספיק בהחלט לארוחה מלאה. ההפתעה של הערב הייתה בהחלט מנת הכופתאות דלעת בקארי ההודית. המרקם של הכופתאות היה קטיפתי ונימוך. הטעמים הזכירו את הודו בצורה מדהימה ושלחו אותי לארוחת המלכים המפורסמת שמוגשת במסעדה שנמצאת בלד הארמון הצף של הסולטן שנמצא במרכז האגם באודאיפור (אותו ארמון בו צולם הסרט של בונד - אוקטופוסי), ללא ספק המנה ההודית הטובה בעיר. ביחד עם האורז המלא המנה הייתה מופלאה, רק אורז בסמטי (לא מלא) היה משלים את תמונת המופת של מנה זו. 

נתחי עוף עם שאר ירקות ויוגורט


מכאן, ירידה חדה. המג'דרה ונתחי העוף טעמו כמו מנות שסטודנט טבעוני היה מכין אם היה חייב להרכיב מנה מכל המצרכים שהיו לו במקרר ובמזווה. הם לא התחברו, לא אפשרו לאף טעם להתבלט ובעיקר טעמו כמו ערבוביה של מרכיבים שלא מתקשרים אחד עם השני (מש, פטריות, בצל, פלפל שאטה, תפוח... - במנה אחת).


לסיכום, פועה הייתה מרעננת בעיצוב שלה, מדליקה בשכונה שהיא נמצאת, מרהיבה בדימיון שהיא הזכירה את הודו במנת הכופתאות אבל בעיקר בינונית מבחינת אוכל.


ציון (1-5): 3.

אוכל: 3
שירות: 3
אווירה: 3
Value for money: 3

המלצה לחבר'ה: כשאתם רוצים לחזור להודו לחצי שעה ולצאת בזול או כשאתם רוצים לצאת לאכול עם החבר/ה הטבעוני שלכם אבל בכל זאת בא לכם אופצייה עם בשר.