 |
| מנת הדגל שהתגלתה, הודו בשוק הפשפשים - כופתאות דלעת בקארי |
לוקיישן & עיצוב
תחשבו שוק, תחשבו רהיטים שמישהו אסף מדירה של הסבתות שלו. עכשיו תחברו את זה בעיצוב ביתי אבל לא עמוס, ותקבלו את פועה בשוק הפשפשים. האוירה עושה עבודה טובה בלשקף את השוק עם כיסאות ושולחנות לא אחידים, תמונות ועוד אקססוריז שפזורים בתוך המסעדה. זה לא הברסארי, וגם לא מסה, אבל אהבתי את העיצוב המקורי שמשרה אווירה ייחודית למסעדה.
לארוחת הערב התלוו אליי המתרוניסט, שהוא גם במקרה טבעוני, והבת-ימי, שזה מכבר עבר ל-"עיר הגדולה".
 |
| חלל המסעדה והבר |
אוכל
הכיוון בפועה נוטה לכיוון הצמחוני\טבעוני, לשמחת הטבעוני שבינינו. יש שפע אופציות טבעוניות לכל אורך הארוחה, מהראשונות ועד לעיקריות הדשנות אבל אל תתנו לקרניבורים שביניכם לדאוג, יש מספיק מנות לא צמחוניות. התפריט הוא סוג של מיש-מש של מנות בית קפה קלאסיות (סלטים עשירים), מנות אולד-סקול (איקרה), מנות טבעניות למהדרין ("מש בטחינה גולמית") ועוד. כמו הריהוט המעורבב, כך גם התפריט - ברוח שוק הפשפשים.
אני והבת-ימי החלטנו לפתוח עם מנה נון-ויגאן לחלוטין, כבד קצוץ עם חזרת וחלה. הכבד היה קצוץ במידה הנכונה, לא ממרחי אבל קל לתפעול עם החלה והחזרת. מה שלא היה בכבד זה תיבול וטעמים שידגישו את המרקם והטעם הטבעי. החזרת הרגישה קנויה ותפלה, בהחלט לא עם הקיק החריף של חזרת ביתית טרייה.
 |
| כבד הקצוץ, חבל שהחזרת לא הייתה חריפה יותר |
משם ניווטנו לכיוון העיקריות: לשולחן הגיעו מג'דרה אורז מלא עם אגוזי מלך, צימוקים ושאר הפתעות, כופתאות דלעת בקארי ונתחי עוף מוקפצים על מש, פטריות ועוד לצד אורז. המנות היו גדולות מאוד(!). בקלות אפשר להזמין רק עיקרית אחת והיא תספיק בהחלט לארוחה מלאה. ההפתעה של הערב הייתה בהחלט מנת הכופתאות דלעת בקארי ההודית. המרקם של הכופתאות היה קטיפתי ונימוך. הטעמים הזכירו את הודו בצורה מדהימה ושלחו אותי לארוחת המלכים המפורסמת שמוגשת במסעדה שנמצאת בלד הארמון הצף של הסולטן שנמצא במרכז האגם באודאיפור (אותו ארמון בו צולם הסרט של בונד - אוקטופוסי), ללא ספק המנה ההודית הטובה בעיר. ביחד עם האורז המלא המנה הייתה מופלאה, רק אורז בסמטי (לא מלא) היה משלים את תמונת המופת של מנה זו.
 |
| נתחי עוף עם שאר ירקות ויוגורט |
מכאן, ירידה חדה. המג'דרה ונתחי העוף טעמו כמו מנות שסטודנט טבעוני היה מכין אם היה חייב להרכיב מנה מכל המצרכים שהיו לו במקרר ובמזווה. הם לא התחברו, לא אפשרו לאף טעם להתבלט ובעיקר טעמו כמו ערבוביה של מרכיבים שלא מתקשרים אחד עם השני (מש, פטריות, בצל, פלפל שאטה, תפוח... - במנה אחת).
לסיכום, פועה הייתה מרעננת בעיצוב שלה, מדליקה בשכונה שהיא נמצאת, מרהיבה בדימיון שהיא הזכירה את הודו במנת הכופתאות אבל בעיקר בינונית מבחינת אוכל.
ציון (1-5): 3.
אוכל: 3
שירות: 3
אווירה: 3
Value for money: 3
המלצה לחבר'ה: כשאתם רוצים לחזור להודו לחצי שעה ולצאת בזול או כשאתם רוצים לצאת לאכול עם החבר/ה הטבעוני שלכם אבל בכל זאת בא לכם אופצייה עם בשר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה